חינוך לצרכים אצל גורים

שאלה:

אנו משפחה חד הורית ובמזל טוב קיבלנו לפני שבוע גורת פודל מעורבת (עם שיצו) בת 10 שבועות.
מאז מחפשת את הדרך הנאותה לשלב אותה בחיינו, תוך היענות כמידת יכולתנו לצרכיה על מנת שנוכל ליהנות במחיצתה (והיא במחיצתנו) עוד שנים רבות.
כרגע, הטירדה הגדולה ביותר היא נושא החינוך לצרכים.
אנו מתגוררות בקומה ג' בלי מעלית, 60 מדרגות, כך שכל העצות מיד להוריד את הכלבה לפני ואחרי ועשרות פעמים ביום הן לא מעשיות (גם מבחינת לו"ז החיים שלנו).
כעשר דקות לאחר מתן האוכל, ביתי יורדת איתה למטה (הנחנו עיתונים עם ריח השתן שלה בפינה בחצר הבית) עד כה לא עשתה אפילו פעם אחת בחוץ.
הגדרנו לה במסדרון (שהוא רחב ומרווח) שטח לעשיית צרכים (מרופד בעיתונים). בשלושה ימים האחרונים כבר עשתה מס' פעמים על גביהם פיפי (כמובן שכאשר זה קרה בנוכחותנו, שיבחנו אותה וצ'יפרנו אותה) אך לפי מס' הפעמים בהם היא עדיין עושה את צרכיה בכל רחבי הבית, עושה רושם שהיא רחוקה מלקלוט מה מצופה ממנה.
השעות "האהובות" עליה במיוחד 02.00 בלילה וב 05.00 לפנות בוקר (קקי).
שאלותיי:
1. האם יש דרך "לקצר" את תהליך חינוך לצרכים?
2. האם אפשרי בו זמנית לחנך אותה לעשות את צרכיה על גבי העיתון בבית ולחילופין בחוץ? (או שאלו שני מסרים מתנגשים)
3. מה לגבי התיחום (למחצית משטח הבית) האם זה נכון? האם אני צריכה להגביל את השטח יותר?
4. כאשר אני תופסת אותה על חם, אני גוערת בה ואומרת:"אסור פה", לוקחת אותה ומניחה אותה על העיתון, אך לא נראה לי שהיא מבינה את המסר, האם אני פועלת נכון?
5.מה לעשות לגבי חגיגות הלילה? היא אמנם בשטח המתוחם אך מעדיפה לעשות את צרכיה בכל מקום חוץ מאשר על גבי העיתון.
6. כמה זמן עד שאוכל לצפות להפנמת כל הנושא אצלה?
אני ממש לא רוצה להישבר, היא מתוקה להפליא, ואין לי ספק שאם נשכיל כעת בחינוכה, יהיו לכולנו כיף גדול. מצד שני אני מרגישה שמאז שהגיעה כל הבית בסטרס,כל רחרוח שלה מכניס אותנו ללחץ ואנו כל הזמן עוקבות אחריה בבית. מתי אוכל להחזיר את השטיחים למקומם ולהפסיק להתרוצץ עם סמרטוטי רצפה בבית, ובעיקר מתי אוכל להפסיק לתחם אותה, ולהפסיק לעקוב אחר מעלליה בבית ולחזור לתחושת הנינוחות והשגרה ששררה בביתנו?

תשובה:
את מעלה הרבה נושאים בנוגע לחינוך לצרכים, ואשתדל לענות על כולם. אך לפני כן, יש כמה דברים שחשוב להבין כאשר ניגשים לתהליך הגמילה מצרכים:
1. הפיזיולוגיה של הגור – הגורה שלך היא בת 10 שבועות, מה שאומר שמבחינה פיסית היא לא יכולה להתאפק יותר משלוש וחצי שעות. צריך לזכור את זה (לא להיבהל! פתרונות בהמשך).
2. "זמני הפורענות" – ישנם שלושה מצבים שאחריהם או בסמוך להם סביר להניח שהכלבה תצטרך להתרוקן. הראשון הוא, כמובן, אכילה. יפה אתן עושות כשאתן מורידות אותה למטה מיד לאחר האוכל (על למה היא לא עושה למטה אענה בהמשך). השני הוא שינה. כאן אין הכוונה לנמנום קל, אלא לשינה עמוקה של כמה שעות. בדיוק כמונו לאחר שינה ממושכת, סביר שהדבר הראשון שהיא תרצה לעשות כשהיא תתעורר הוא ללכת להתרוקן. המצב השלישי המועד לפורענות הוא פעילות גופנית – ריצה, משחק או כל פעילות גופנית אחרת מעוררים את פעולת המעיים.
אחרי שהבנו את הנתונים הבסיסיים, חשוב להבין מה המטרה שלנו בחינוך לצרכים. המטרה היא ללמד את הגורה להבדיל בין חוץ לפנים. לכן, כמו שאמרת, עניין העיתן אכן מבלבל. אנחנו רוצים שיהיה ברור לה באופן מוחלט: בפנים – אסור, בחוץ – מותר.

אני אנסה לענות על שאלותייך אחת אחת. נתחיל בשאלה 3 (על השתיים הראשונות כבר נתתי תשובות, אני חושבת): תיחום הוא פתרון טוב, אך הוא צריך להיעשות בסיוע ובהכוונה של איש מקצוע. התיחום הוא למקום קטן, כשההגיון שעומד מאחוריו הוא שהגור לא יעשה צרכים במקום בו הוא ישן. כאשר אנו מתחמים אותו לחדר שלם (גם אם קטן), הדבר מאפשר לו לעשות צרכים רחוק יחסית מהמיטה שלו. צריך לדעת איך לתחם, ואני עושה זאת בשיעור הראשון אצל הלקוחות, כאשר אני מגיעה לביתם ובוחנת מה האפשרויות שלנו. קשה לייעץ בעניין זה "בשלט רחוק". אם אין לך אפשרות להזמין מאלף לביתך, יש לי הצעה אחרת – כאשר אתם בבית, השגיחו על תנועותיה של הגורה. כמובן, אין הכוונה להפסיק מכל פעילות ורק לצפות עליה, אלא לחבר אליה רצועה ולהושיב אותה על ידכם (למשל בסלון, בזמן שאתם צופים בטלוויזיה). יש לשמור על הרצועה קצרה מאוד, ולא להותיר לה הרבה מרחב תזוזה (כמובן: לא להכאיב! הכוונה היא שהיא לא תוכל להסתובב חופשי, לעשות צרכים ולחזור). זה יכול להיות תחליף לתיחום הקבוע.

שאלה 4: כאשר אנו אומרים אסור לכלב לאחר שעשה את צרכיו, הוא לומד מזה דבר אחד – לעשות צרכים זה רע, ואני צריך להתחבא כשאני עושה את זה, שלא יראו. אנחנו רוצים דווקא לעודד את הכלב לעשות צרכים לידינו. כרגע הגורה אינה מבינה שאסור משמעותו "אסור בבית". היא מפרשת את זה כ"אסור לעשות צרכים". לכן, כאשר רואים אותה עושה צרכים בבית, יש להתעלם מכך. אנחנו רוצים מצד אחד להעלים את עשיית הצרכים בבית, ומצד שני לעודד את עשיית הצרכים בחוץ. התהליך הוא דו כיווני. כתבת שאתן מעודדות אותה ונותנות צ'ופרים כאשר היא עושה על העיתון – זה טוב מאוד לעודד, אבל לא בבית. אבל מכיוון שאנחנו רוצים ללמד אותה את ההבדל בין פנים לחוץ, אנחנו נעודד אותה רק כשהיא עושה בחוץ, באופן הבא: כאשר היא מתחילה לעשות את הצרכים, יש לומר לה בקול רך ושקט "יופי, כלבה טובה". אנחנו אומרים זאת בשקט על מנת שלא להבהיל אותה ולהפריע לה באמצע. בשנייה שהיא מסיימת לעשות אנחנו כבר מוכנות עם החטיף והתשבוחות – חגיגה שלמה אחרי כל פעם שהיא עושה צרכים!

כתבת שהיא עדיין לא עשתה צרכים בחוץ. במקרה הזה, ברור שקשה יותר לצ'פר אותה.. 🙂 אך גם לזה יש פתרון. השיטה היא לעשות "מבצע עשיית צרכים בחוץ". לשם כך יש לפנות אחר צהריים אחד שלם (או שניים), או, אם יותר נוח – יום שלם שהוא פנוי (למשל, שבת). בפרק הזמן שבחרנו נשאיר את הגורה צמודה אלינו כל הזמן, כך שלא תהיה לה אף הזדמנות לעשות צרכים בבית. כל חצי שעה נוריד אותה לכמה דקות למטה, לאפשר לה לעשות צרכים (כן, אני יודעת, שלוש קומות, כל חצי שעה – זה קשה. אך לא מדובר במשהו קבוע, אלא ב"מבצע" מרוכז שאנחנו עושים על מנת לקבל את הפעמים הראשונות של צרכים בחוץ). בסופו של דבר, אם עשינו הכל נכון, היא תהיה חייבת להתפנות למטה. כאשר היא תעשה את זה, נפעל כמו שכתוב למעלה (צ'ופרים ותשבוחות).
יופי! אנחנו כבר בחצי הדרך – היא מבינה את המסר שזה בטוח לעשות צרכים בחוץ, ואפילו די נחמד (מקבלים צ'ופרים). מכאן והלאה היא תשאף לעשות צרכים בחוץ, כי בבית היא לא מקבלת כלום, ובחוץ היא מקבלת חגיגה…

ועכשיו לנושא האחרון – עניין הלילה. אמרנו כבר שהגורה לא יכולה להתאפק יותר משלוש וחצי שעות. בלילה זמן זה מתארך (כמו אצלנו), ואם השינה שלה תהיה עמוקה, הצרכים לא יציקו לה בלילה. אבל אנחנו צריכים לעזור לה בכמה דברים: זמן ארוחת ערב – לכל המאוחר ב- 18:00. טיול אחרון לצרכים – הכי מאוחר שאתן יכולות. כך ניתן לה לפחות כמה שעות של אפשרות להתרוקן. המטרה היא להביא אותה לשנת הלילה שלה כשהיא מרוקנת ועייפה, כך שהיא לא תקום באמצע לעשות צרכים. כמובן, בשנייה שהיא מתעוררת בבוקר (זוכרת? אחרי שינה ארוכה), יש להוציא אותה. יש להקפיד לא לתת לה הזדמנות להתרוקן בדרך (אם יש צורך – לקחת אותה אפילו על הידיים כל הדרך למטה).

2 תגובות
  1. ענבל
    ענבל says:

    שלום אני ענבל ,
    יש לי כלבה שקוראים לה אנג'ל והיא בערך בת שנה וחצי היא פינצ'ר מעורב והיא תמיד עושה את צרכיה בבית ואני כבר לא יודעת מה לעשות וכבר יש ריח רע בבית.
    לפעמיים היא עושה בחוץ את צרכיה ואז היא עולה הבייתה ועושה שוב ואני לפעמיים צועקת עליה וכבר נמאס לי לנקות .
    אז יש איזושהי דרך להרגיל אותה לעשות צרכים בחוץ??
    בבקשה תעזרו לי דחוףף

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה