איך מאלפים בקליקר?

אז מה קורה בתהליך האילוף?

הסברנו כבר על המדע שמאחורי השיטה, על חשיבות הדיוק בתהליך ועל הסיבות לשימוש דווקא בקליקר. אבל איך עושים את זה בפועל?

תהליך האילוף בנוי מארבעה שלבים:

  1. קבלת ההתנהגות
  2. סימון ההתנהגות ("צילום" – קליק)
  3. חיזוק ההתנהגות (מתן פרס)
  4. מתן שם להתנהגות

קבלת ההתנהגות

באילוף בקליקר איננו כופים על הכלב לבצע את ההתנהגות. אנו ממתינים שיציע אותה.לפעמים ניתן לרמוז לו או לעזור לו, אך לעולם לא להכריח אותו בשום צורה שהיא. וההתנהגות מגיעה, אל דאגה.

סימון ההתנהגות

אנו מקליקים ברגע שההתנהגות מתרחשת, לא כשהיא מסתיימת. הכלב מתיישב – קליק. הכלב מרים את הרגל – קליק. הכלב נשכב על השטיח – קליק. דיברנו כבר על הקליק כלחיצה על כפתור מצלמה – אנחנו "מצלמים", תופסים את הרגע המדויק אותו אנחנו רוצים.

חיזוק ההתנהגות

לאחר הקליק ניתן לכלב משהו שהוא אוהב – בדרך כלל אוכל, אבל לא תמיד – לפעמים גם צעצוע אהוב, ליטוף, משחק או כל חיזוק חיובי אחר יכולים לשמש כפרסים. מהר מאוד ילמד הכלב לקשר את הקליק למשהו שהוא אוהב, וירצה לחזור על הפעולה שעשה בזמן ששמע את הקליק, על מנת לשמוע אותו שוב – ולקבל את הפרס.

מתן שם או סימן להתנהגות

נמתין עד שנראה שהכלב מבין את ההתנהגות (כלומר, מבצע אותה במתכוון על מנת לקבל פרס) ואז נוסיף לה סימן מילולי או אחר (מילה, מחווה וכו'). סימן זה נקרא "קיו" (cue). פעם היו קוראים לזה פקודה. למעשה, מאלפים מהאסכולה הישנה עדיין ישתמשו במילה פקודה לתיאור ההתנהגויות שהם מלמדים את הכלב, אך באילוף בקליקר, הקיו הוא שמה של ההתנהגות (למשל, "שב"), תנועת יד המסמנת את ההתנהגות, או כל סימן ברור אחר. כדי ללמד את הקיו, המאמן יאמר את המילה או יסמן את התנועה ממש לפני שהכלב מבצע את ההתנהגות. לאחר כמה פעמים, המאמן יקליק לביצוע ההתנהגות רק לאחר שהכלב מבצע אותה עם הישמע הקיו. מהר מאוד הכלב ילמד להיות קשוב לבעלים, כדי לזהות את הקיו ולבצע את ההתנהגות, התנהגות שבסופה, כך מובטח לו, הוא יקבל חיזוק חיובי.

חזרה לעמוד "על השיטה"

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה