אז עכשיו אנחנו מבינים את השיטה, את המדע העומד מאחוריה ובמה היא כרוכה. אבל האם פירוש הדבר שמעתה והלאה ניאלץ להשתמש בקליקר ובחטיפים לגבי כל התנהגות, לנצח?

לא. הקליקר הוא כלי תקשורת ביננו לבין הכלב, המסייע לנו להבין אחד את השני טוב יותר בתהליך הלמידה. ברגע שההתנהגות נלמדה, ברגע שהקיו הוטמע היטב, אין עוד צורך בקליקר, משום שהכלב מבין את ההתנהגות. כך, ניתן להחליף את החטיפים בחטיפים טעימים קצת פחות, ובהמשך לתת במקומם ליטוף או מילה טובה. חיזוקים חיוביים יכולים גם להינתן בדרכים אחרות לגמרי - למשל, כלב שיושב בשקט ליד הדלת לפני היציאה לטיול יתוגמל ע"י פתיחת הדלת ויציאה לטיול.

הקליקר הוא כלי מצוין ללימוד, אך יש לזכור שהוא הכלי ולא המטרה. התנהגויות שכבר נלמדו אינן זקוקות עוד לכלי הזה. כמובן, אין פירוש הדבר שעלינו להפסיק לתת חיזוקים חיוביים - כל אחד שמח לשמוע מילה טובה, וכמובן שגם הכלב שלנו!

חזרה לעמוד "על השיטה"

פוסטים באותו עניין:

1. למה לא להשתמש גם בחיזוקים שליליים? כשדיברנו על התניה אופרנטית, למדנו כי תדירות התנהגות תלויה...
2. כיצד ניפטר מהתנהגויות בלתי רצויות? ראינו כבר כמה לא יעיל השימוש בחיזוקים שליליים. ובכל...
3. מה עושים אם הכלב לא מגיב לקיו? אילוף בקליקר הוא אילוף בעזרת התניה אופרנטית. לפיכך, כלבים...
4. אילוף כלבים וקונג-פו. או: מה פנדה אוהב? אני תמיד מנסה לחשוב איך להסביר לאנשים מהו חיזוק...

תגיות: חיזוק חיובי

כתובת טרקבק | RSS תגובות