כלבים בפריז (1)

שלום לכולם,

מזמן לא כתבתי פה, ופתאום אני כותבת על פריז. אז אל תקבלו רושם מוטעה, לא שיניתי מקצוע ולא מקום מגורים, פשוט התאהבתי בעיר. קיבלתי כמתנה ליומולדת חמישה ימים בפריז וגיליתי עיר מדהימה ביופיה, מרתקת בהיסטוריה שלה ומהממת בשדרות הרחבות, בגנים הירוקים, בארמונות העתיקים ו(כן, תתפלאו) גם באנשים הנחמדים.

אבל עכשיו לעניין האמיתי – קיבלתי מהעיר הזאת חיזוק חיובי לשיטת האימון בה אני עובדת, ובכלל לגישה שלי לחינוך כלבים. תשאלו למה? אחד הדברים הנפוצים ביותר בפריז הוא ידידו הטוב של האדם. בכל מקום, בכל שעה, אפשר לראות כלבים מכל המינים ובכל הגדלים. הם יושבים לצד בעליהם בבתי קפה ובמסעדות, הם משוטטים בחנויות יוקרה, במאפיות השכונתיות ובאופן כללי בכל מקום שהצרפתי הממוצע מגיע אליו.

כלב בסוזוקי, פריז

מי נתן לך רישיון? כלב פריזאי.

קינאה מילאה לי את הלב: החופש שיש לכלבים (ולאנשים), ההתנהגות המופתית של הכלבים והדרך הטובה והשלווה בה הם חיים יחד. מיד גם הבנתי מה הסיבה להרמוניה הזאת, איך הכלבים לא מפריעים לאף אחד. שתי מילים: חשיפה נכונה (כלומר, סוציאליזציה). הכלבים בפריז, מגיל צעיר מאוד, נמצאים בכל מקום. הם נלקחים על יד בעליהם למקומות ציבוריים, נחשפים למגוון של אנשים, רעשים ומקומות. החשיפה המושלמת הזאת עושה את העבודה. הכלבים לא מפחדים מכלום ולא מתרגשים מכלום, ומאפשרים חיים נוחים איתם.

אז זהו, לא גיליתי את אמריקה בפריז. הביקור היווה לי עוד הוכחה למה שאני כבר יודעת ומטיפה לו יום יום ללקוחות חדשים: מה שחשוב בתהליך למידה וחינוך של גור זה לא "הפקודות הבסיסיות" או "משמעת". לא 'רגלי', לא 'שב' ולא 'ארצה'. את אלה אפשר ללמוד בכל גיל. חשיפה נכונה יכולה להיעשות רק בחודשים הראשונים לחייו של הגור, כאשר הוא מתעצב ומכיר את העולם. חשיפה כזאת תיתן לכם ולכלב שלכם חיים נוחים וקלים.

הרוב המוחלט של מה שמכנים בעיות התנהגות – פחד, אגרסיביות, תוקפנות, נביחות, התרגשות יתר, קפיצות – יכולים להימנע על ידי חשיפה נכונה. כלב שרגיל לחברת אנשים מגיל צעיר, לא יתקוף אותם. כלב שרגיל לשבת בבית קפה כל חייו, לא ינבח על כל עובר אורח. כלב שמשוטט בפארקים, לא יקפוץ על אנשים שרצים את ריצת הבוקר שלהם. כלב שרגיל לשוטט ברחובות סואנים, לא יבהל כשתעבור משאית גדולה או כשמכונית משטרה תתחיל לצפור.

נכון, בגידול גור יש נושאים נוספים שצריך להקדיש להם תשומת לב, כמו חינוך לצרכים ומניעת נשיכות, אבל בשורה התחתונה, מה שמאפשר לנו חיים איכותיים וכיפיים עם הכלב שלנו זו (בשלוש מילים): חשיפה, חשיפה, חשיפה.

2 תגובות
  1. מאפין
    מאפין says:

    מאד נהניתי מהכתבה!
    חבל שלא מתנהגים כך בארץ כלפינו, הכלבים.
    בזכותך, נובי, לא מפריעים לי בכלל רעמים,זיקוקים, משאיות וכו. עזרת לי מאד בזה, מאז שאני קטנה.

    מפריעה לי רק הנודניקית הזאת, אמא שלי, שמנסה לעצור אותי מלקפוץ על אנשים! מה יש? בסך הכל אני רוצה לתת להם נשיקת שלום! אני מגיעה לכל גובה, ואני לא רואה מה רע בזה….
    על ילדים אני אף פעם לא קופצת..אני יודעת להבחין.
    תודה על הטיפול המסור בי.
    ליקוקים,
    מאפין

    • נובי
      נובי says:

      היי מאפין!
      זה שאין לך בעיות ופחדים זה הרבה בזכות אמא שלך שהשקיעה בך ונתנה לך בלי סוף. אז תחשבי פעמיים לפני שאת קוראת לה נודניקית! גבולות לא הזיקו לאף אחד, בייחוד לא ללברדורית שוקולד כמוך 🙂
      נשיקות וליטופים,
      נובי

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה